את הגיטרה של אהוד אריאל אני מכיר כבר כמה שנים – כל פעם משהו קטן כזה או אחר,
אבל כשהוא התקשר אלי וסיפר שנשבר לו הגשר לא ידעתי מה אני אראה.
בכל זאת אקוסטית ישנה מאד בת 45 ….
קצת על הגיטרה …
זו אקוסטית מדגם Blue Ridge, שגיבסון החלו ליצר בשנת 1968, והפסיקו בשנת 1979.
אהוד סיפר לי שהגיטרה הספציפית הזו נקנתה בשנת 69' והאיש שקנה אותה עלה לארץ והתגורר בנוה איתן, קיבוץ בעמק בית שאן.
לימים, האיש נפטר והגיטרה נשכחה מתחת למיטה.
אלמנתו של האיש היתה מיודדת עם המשפחה, וזכרה שמאיר אריאל ,אביו של אהוד,עוסק במוסיקה.
כשמצאה את הגיטרה רצתה לתת אותה למאיר במתנה.
מאיר סרב לקבלה כמתנה, והתעקש לשלם עליה.
כל זה קרה בשנת 1995, והגיטרה ניתנה לאהוד ע"י אביו כמתנת גיוס.
אהוד מספר איך אחרי שמאיר שלח את הגיטרה לשיפוץ הוא הרבה לנגן עליה והיה מחובר אליה מאד, וכל עוד הוא היה בחיים הוא העדיף אותה על פני האוביישן שהייתה לו.
בהמשך החל אהוד להופיע ואף דאג להתקין בגיטרה פיקאפ מקצועי
ובכן…אהוד הגיע, והגיטרה… עברה דבר או שניים בחייה – כפי שרואים בתמונה
למעשה הגשר התנתק מהגוף כתוצאה מעוות של לוח התהודה.
הלחץ שהפעילו המיתרים על הגשר באיזור הפינים שמחזיקים את המיתרים ביקע את הגשר עצמו.
ניגשתי למלאכה –
בשלב ראשון -פירקתי את מערכת ההגברה – פיקאפ פיאזו של פישמן – פשוט וטוב.
אחר כך הדבקתי את חלקי הגשר ומלאתי את המקומות בהן נפלו שבבי עץ (חבל שלא צילמתי – אבל אפשר לראות איך זה נראה אחרי)
מכיוון שאני מכיר את הגיטרה – זכרתי שהפינים שמחזיקים את המיתרים בגשר היו רופפים מידי בחורים שלהם –
זו הייתה הזדמנות מצויינת לפקוק את החורים ולקדוח אותם מחדש. את הקידוח עשיתי לאחר הדבקת הגשר, וכמובן שיצרתי חור בצורת קונוס (בעזרת reamer) בהתאמה לצורת הפינים.
לאחר שהכל התיבש , ליטשתי את האיזור והכנתי אותו להדבקה. בתמונה הכל מוכן להדבקת לאחר ניסיון "על יבש". אפשר גם לראות את הגשר השלם 🙂
לאחר יבוש מלא הרכבתי את הברגים שמחזקים את הגשר בשני צדדיו . הברגים מתחבאים מתחת לפקקים בצבע פנינה
ולסיום – התקנתי את מערכת ההגברה והמיתרים ובצעתי סטאפ.
באופן אישי זה גורם לי סיפוק גדול לראות את הגיטרה הזו, עם היסטוריה של ניגונים, שעברה סיפור חיים שלם חוזרת לסיבוב נוסף בחיים האלה….פשוט מרגש!
ומה לגבי אהוד אריאל? הוא בדרך להוציא אלבום חדש – פרגנו לו !
הכנסו לדף בפייסבוק שלו כאן
ואם בא לכם לשמוע שיר …
