לשמור על כיוון בגיטרה – חלק א'

טיפים והדרכות

כשמדברים על כיוון בגיטרה בעצם מדברים על שני נושאים עיקריים:
הראשון הוא הכיוון הפנימי של הגיטרה המכונה אינטונציה, והשני הוא שמירה על הכיוון הכללי של הגיטרה לאורך זמן הנגינה.

כיוון אינטונציה הוא כיוון המתבצע כחלק מטיפול הסט-אפ ומטרתו לייצר מצב בו המיתר מחולק באופן נכון ע"י השריגים , כך שבזמן שלוחצים עליו בנקודות שונות לאורכו לא יתקבלו תווים מזייפים. התופעה ניכרת בעיקר בשריגים הגבוהים.

כיוון האינטונציה נעשה בעזרת שינוי אורך המיתר ע"י הזזת האוכף בגשר. בגלל שישנו הבדל בעובי בין המיתרים השונים המיתרים אינם זהים באורכם במצב בו האינטונציה מכוונת, ולכן האוכפים בגשר לא עומדים בקו ישר.

הדרך הנכונה לבדוק אינטונציה בגיטרה היא לכוון את הגיטרה בעזרת טיונר (מכוון גיטרה אלקטרוני) ולבדוק האם מיתר פתוח ומכוון נשאר מכוון כשלוחצים על שריג 12 (כלומר כשמנגנים אוקטבה גבוהה של אותו צליל).
אם הקריאה בטיונר בזמן הלחיצה בשריג 12 מראה שהצליל נמוך יותרצריך לקצר את המיתר ע"י הזזת האוכף שמאלה (וזאת כשמדובר בגיטרה של ימניים. בגיטרה של שמאליים הכיוון הפוך).
אם הקריאה בטיונר בזמן הלחיצה בשריג 12 מראה שהצליל גבוה יותרצריך להאריך את המיתר ע"י הזזת האוכף ימינה.

כיוון האינטונציה בגיטרה דורש זמן,  בעיקר למי שאין נסיון עשיר בכיוון מהסוג הזה. לעיתים צריך לחזור על התהליך מספר רב של פעמים – כיוון המיתר, בדיקה בשריג 12, הזזה של האוכף, כיוון מחדש ובדיקה חוזרת בשריג 12 לראות אם הטיפול הצליח… אם לא הצליח צריך לחזור על הכל שוב, ואחרי שזה מצליח עוברים למיתר הבא…

כל זה כשמדובר בגיטרות חשמליות ובס. בגיטרות קלאסיות ואקוסטיות לעומת זאת, הסיפור קצת יותר מורכב כי אין ברגים שאפשר לסובב והמיתרים יושבים כולם על אוכף ארוך. במקרים אלה  בודקים את מצב האינטונציה בכל הגיטרה, וברגישות רבה משייפים את האוכף כך שיווצר אורך מתאים לכל מיתר.

 בפרק הבא אדבר על מה גורם לגיטרה לצאת מכיוון במהלך הנגינה ואיך אפשר לפתור בעיה כזו.

 

 

אשמח לתגובתכם כאן: